פנקס 65, דירה 3, תל אביב

©2017 BY עו"ס ארז נער - טיפול, ייעוץ וליווי. PROUDLY CREATED WITH WIX.COM

מדוע לפנות לטיפול?

?מתי פונים לטיפול

?מתי פונים לטיפול

כולם חווים עליות וירידות במצב הרגשי, רוב האנשים מתמודדים וחיים בשלווה יחסית עם העליות והירידות של חיי הנפש שלהם. רבים מדברים על מצוקותיהם עם בני משפחה או חברים וכך מוצאים איזון פנימי מחודש. עם זאת, לפעמים לדבר עם אנשים קרובים זה פשוט לא מספיק, אם משבר נפשי נמשך מספר שבועות רצוי לפנות לשיחה עם איש טיפול.

 

לדוגמה – דיכאון

דיכאון בין השאר מאובחן כאשר אדם מרגיש עצוב כשבועיים ויותר, כמעט כל יום ורוב שעות היום. אדם הסובל מדיכאון לא מוצא עניין או הנאה כמעט בשום פעילויות. פרידה או המוות של האדם אהוב יכולה לעורר רגשות עזים של עצב, דכדוך, ייאוש או אפילו כעס וחוסר אונים. זוהי תגובה פסיכולוגית נורמלית. השלב שבו אדם מתמודד עם אובדן של אדם קרוב, עשוי להיות ממושך, ובוודאי יותר מאשר מה שמכונה "שנת האבל". האובדן לעתים קרובות כואב אפילו מעבר לשנה, במיוחד כאשר נסיבות טראגיות הובילו לאבדן יקיריהם. חשוב, עם זאת, כי עם הזמן עוצמת הכאב או רגשות הכואבים יקטנו ויאפשרו לרגשות מוכרים של תקווה ושמחה לעלות. אם זה לא המקרה, גם אם הרגשות נורמליים אולם חיי היומיום מושפעים במידה רבה מהאבל, רצוי לפנות לעזרה.

רופאים ומטפלים הסכימו לרשימה מוכרת של מחלות נפש. מחלת נפש שאושרה מתועדת ברשימת סיווג המחלות הגופניות והנפשיות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ונקרא (ICD-10). מחלות נפש נבדלות לפי התסמינים הנוכחיים המאובחנים על ידי פסיכיאטר.

אם את.ה מעוניי.ת לבחון באופן מדויק  יותר אם את.ה זקוק לפסיכותרפיה, הבט.י ברשימה הזו:

  • האם אני מרגיש שונה וכבר מתקשה לזהות את עצמי?

  • השינוי הזה מדאיג אותי.

  • האם יש לי הסבר לשינוי הזה?

  • האם מה שקרה לא מצדיק את עוצמת הסימפטומים?

  • האם אני עדיין מצליח לתפקד במשימות היום יומיות שלי?

  • אני תמיד מודאג\ת ומפחד\ת.

  • האם חל שיבוש בשינה שלי, ישן יותר מידי\מעט מידי?

  • האם לעתים קרובות אני מרגיש אגרסיבי ואלים או מתעצבן בקלות?

  • יש לי מחשבות אבדניות?

  • יש לי מעט אנשים שאני יכול לדבר איתם על הבעיות שלי?

  • אני לא בטוח אם מישהו מסוגל בכלל להבין מה עובר עלי.

  • המצב הזה נמשך כבר יותר משבועיים.

 

במידה וענית כן על ארבע מתוך השאלות האלו, מומלץ שתפני.ה לייעוץ מקצועי

ניתן ליצור עמי קשר בטלפון - 0544-875053 או באמצעות המייל - Erez.naar@gmail.com

 
 
חרדה

חרדה מוגדרת כעצבנות, חשש, וספק עצמי שעשוי או לא עשוי להיות קשור לגורמי לחץ בחיים אמיתיים. כל אחד חווה רמה מסוימת של חרדה מעת לעת, אך כאשר תחושות של חרדה ודאגה הן לא ממוקדות, גדולות מכדי להתמודד עמן, חוזרות ונשנות, ואינן קשורות ישירות לאירועים מלחיצים, חרדה יכולה לפגוע בתפקוד, באיכות החיים ובתחושת הסיפוק של האדם.

תסמיני חרדה כוללים, כפייתיות, דאגה, בלבול וקושי בריכוז, חוסר מנוחה ואי שקט, עצבנות, תסכול וייאוש. אדם הסובל מחרדה עלול להרגיש מתוח, עם תחושות פיזיות לא נוחות כגון רעד, הזעה, פעימות לב מואצות, בחילות, וקשיי נשימה. התפרצות החמורה ופתאומית של תופעות כאלה היא לעתים קרובות מעידה על התקף פאניקה. חרדה יכולה גם לגרום לכאבי ראש, נדודי שינה, בעיות עיכול, וסחרחורת.

חרדה היא בשורש הפרעות רבות בתחום בריאות נפש, ביניהם התקפי חרדה ופוביות, ולעתים קרובות היא בהתאמה ישירה עם הפרעות אחרות, כגון אובססיות וקומפולסיות, פוסט-טראומה ודיכאון. ה-DSM-5, מפרט את הבעיות בתחום בריאות הנפש הבאות כהפרעות חרדה:

• חרדת נטישה

• אילמות סלקטיבית

• פאניקה

• פוביות ספציפיות

• חרדה חברתית

• אגורפוביה

• חרדה כללית

איך חרדה מתפתחת ?

חרדה היא מנגנון הישרדות, שמאפשר לאנשים להגן על עצמם על מנת להימנע מסבל, אבל לפעמים אדם שוב ושוב ושלא לצורך חווה רמות קיצוניות של פחד ודאגה הקשורים בחרדה, ומרגיש חסר אונים בהפחתת הסימפטומים.

נקח לדוגמא מצב בו אדם נמצא ברכב שכמעט נפגע בתאונת דרכים, במצב כזה הגוף יגיב באופן אוטומטי על ידי שחרור אותות כימיים אשר מכניסים את הגוף למצב של תגובתיות חצי אוטומטית או אוטומטית לגמרי. מצב זה הוא כמובן רצוי מאד, שכן הוא מאפשר לגוף להגן על עצמו בלי הצורך בחשיבה ותכנון, תהליכים אשר גוזלים זמן יקר. לפעמים המנגננון האוטומטי "מתקלקל", ובעקבות מחשבות של דאגה וציפייה לפגיעה, גורם להפעלה של מנגנון הישרדותי אוטומטי שלא לצורך. למשל לפני מבחן או ראיון עבודה, אדם עשוי להגיב כאילו הוא נמצא לקראת סכנת מוות, ולמרות שכשלון במבחן או אי קבלה לעבודה שניהם מצבים לא רצויים, הם אינם מהווים סכנת מוות.

הנטייה שלאדם כלפי חרדה מבוססת בביולוגיה ובסביבה. במילים אחרות, התנהגויות חרדה עשויות מולדות או נלמדות או שניהם. לדוגמא, מחקרים מוכיחים כי ילדים חרדים סביר להניח שנולדו להורים חרדים, אבל ההורים האלה עשויים להוות גם מודל לחרדה, כגון הימנעות או חשש מאיומים פוטנציאליים, אשר לאחר מכן מחדירים את אותו פחד והתנהגויות נמנעות בילדיהם.

חרדה יכולה גם להתפתח כתוצאה מטראומה לא פתורה שמשאירה את האדם במצב פיסיולוגי מוגבר של עוררות, כאשר זה המקרה, חוויות מסוימות עלולות לעורר מחדש את הטראומה הישנה, מצב נפוץ בעבור אנשים החווים פוסט-טראומה (PTSD).

טיפול בחרדה

חרדה עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, במערכות יחסים, עבודה, דפוסי שינה, הרגלי אכילה, לימודים ופעילות יום יומית. חרדה היא אחת מהסיבות העיקריות בגללה אנשים פונים לטיפול, וטיפול יעיל יכול להפחית באופן ניכר ואף להעלים סימפטומים הקשורים בחרדה בזמן יחסית קצר. ועל ידי כך לאפשר לאדם לחזור לשגרת החיים ולקבל בחזרה תחושת שליטה על חייו.

 שיטת הטיפול המומלץ ביותר לחרדה הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי וזאת עקב יעילות מוכחת מחקרית. עם זאת גם שאר שיטות הטיפול הוכיחו יעילות בהפחתת סימטומים של חרדה. במקום לטפל בסמפטומים בלבד, כפי שטיפול תרופתי ממוקד לעשות, פסיכותרפיה מכוונת לזהות ולטפל במקורות לחרדה. תהליך החקירה העצמית בטיפול עוזר לאנשים להבין, לחשוף ולשנות מחשבות מעוררות חרדה וללמוד טכניקות להרגעה עצמית.

המטפל והמטופל ישתפו פעולה בתכנית טיפולית, אשר עשויה לכלול סוגי טיפול נוספים ושינויים באורך החיים. לדוגמא, מדיטציה, טיפול קבוצתי, ניהול מצבי לחץ, טכניקות הרגעה, פעילות גופנית, טיפול משפחתי והפחתת שימוש בחומרים מעוררים כמו קפאין.

תרופות לטיפול בחרדה

תרופות פסיכוטרופיות לחרדה נועדו לטיפול בסימפטומים של חרדה ומאפשרים לאדם לתפקד ולהרגיש טוב יותר. הם לא יכולים, עם זאת, להתייחס לגורמים הרגשיים ופסיכולוגיים הבסיסיים של חרדה או לעזור לאדם ללמוד להתמודד עם תרחישים עתידיים שעלולות לעורר תגובת חרדה. תרופות נפוצות לחרדה כוללות תרופות נוגדות דיכאון, כגון רסיטל, Lexapro, פרוזק, זולופט, ותרופות נוגדת חרדה כמו אטיבן, קסנקס, וקלונופין.

תופעות לוואי לא רצויות הן שכיחות, וכל אדם יגיב לתרופה באופן שונה, ולכן חשוב לעקוב אחר שינויים במצב רוח, התנהגות, ותסמינים אחרים על מנת לבחור את התרופה המתאימה. למי שסובל משיתוק בחרדה או שסובל פאניקה אינטנסיבית, תרופה עשויה להיות חיונית כדי לנהל חיים מספקים.

הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי (CBT) בחרדה חברתית מוכר ומוכח כיעיל ואינו נמשך זמן רב. תוכל ליצור שינוי בחייך תוך מספר שבועות. צור קשר עוד היום לקבל ייעוץ טיפולי מתאים.

ניתן ליצור עמי קשר בטלפון - 0544-875053   או באמצעות המייל - Erez.naar@gmail.com

דכאון

דכאון מתבטא במצב רוח ירוד, עצוב או בלתי מסופק. אדם הסובל מדיכאון עשוי לחוש חסר מוטיבציה, חסר תקווה ובמקרים מסויימים אף עשוי להוביל למחשבון וכוונות אבדניות. דיכאון עשוי להופיע בצורה חמורה כמו בהפרעת דיכאון או בצורה כרונית קלה עד מתונה, כפי שקורה עם הפרעת דיכאון מתמשכת.

 

מקור הדיכאון

דיכאון עשוי להופיע כתגובה לשינויים מלחיצים בחיים, כמו פרידה או גירושין, עזיבה או החלפת עבודה, חוסר יציבות כלכלית, מעברי דירה או פגיעה משמעותית בבריאות. גורמי לחץ נוספים כמו, בידוד חברתי, אלימות משפחתית, וקשיים נפשיים אחרים עשויים גם כן לתרום להתפתחות הפרעת דיכאון. לעתים דיכאון מהווה מנגנון הגנה במטרה להימנע מלחוות כאב רגשי, כמו לאחר מוות של אדם קרוב.

הסימפטומים של דיכאון שונים מהסימפטומים הקשורים לאבל. ההצפה הרגשית המתלווה לאבדן של אדם קרוב היא נורמאלית וזמנית. אם תחושת העצב והייאוש פוגעת בפעילות היום יומית ונמשכת מעל לשבועיים אז קיימת סכנה להתפתחות מצב דכאוני.

אנשים אשר חוו טראומה או בעלי נטייה לחרדה נמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות של מצבי עצב ודיכאון, מחקרים מצביעים על כך שקיימת נטייה גנטית בקרב חלק מהאוכלוסייה להתפתחות של מצבי דיכאון וזאת עקב שונות נוירולוגית במבנה המוח. היסטוריה משפחתית של דיכאון מגדילה את הסכנה בפיתוח הפרעת דיכאון עקב גורמים תורשתיים ונלמדים.

סימפטומים של דיכאון

דיכאון עשוי להתבטא באופן שונה בקרב אנשים שונים בהתאמה למין, גיל ותרבות. מתבגרים, לדוגמא, עשויים להיראות עצבניים וכעוסים, נשים נוטות יותר להודות בתחושות של עצב לעומת גברים ובתרבויות מסויימות דיכאון עשוי לבוא לידי ביטוי באופן ייחודי.

המדד המרכזי והרגיש ביותר לעוצמת והיקף הדיכאון שאדם חש מכונה "אנהדוניה", חוסר יכולת לחוות הנאה מפעילות או דברים שבעבר היו מהנים. ככל שהיקף הפגיעה ביכולת לחוות הנאה א. בסיסית יותר – חוסר יכולת לחוות הנאה אפילו במידה קטנה, וב. מקיפה יותר – חוסר יכולת לחוות הנאה מכל דבר. כך ניתן בוודאות די גבוהה להצביע על דיכאון עמוק וחמור יותר.

אדם החווה דיכאון יתקשה בהתמודדות עם גורמי לחץ יום יומיים ועשוי לחוש חסר אונים ובודד. למעשה, לעתים אפילו הפעילויות הבסיסיות ביותר כמו לצאת מהמיטה, להתקלח ולהתלבש מרגישים בלתי אפשריים לביצוע. אתגרים אלו עשויים להשאיר את האדם במצב שאינו מאפשר לו לחוות תחושות חיוביות, ולהוביל לעיוות שלילי בתפיסת המציאות.

דיכאון עשוי להיות מלווה ברגשות של כעס, אשמה ופחד ולעתים רגשות אלו עשויים להתבטא גופנית בגירודים, כאבים, בחילות, סחרחורות, שינויים בתיאבון ובמחזורי השינה. אנשים הסובלים מדיכאון עשויים לחוש מתוחים, עצבניים, בוכיים ועייפים. מצבי דיכאון חמורים עשויים להגביל את היכולת של האדם לביטוי רגשי.

טיפול בדיכאון

דיכאון היא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר. למרות שישנו היקף רחב של טיפולים נפשיים יעילים, עם ובלי טיפול תרופתי, סטיגמה סביב ההפרעה מונעת מאנשים לפנות לטיפול. אנשים הסובלים מדיכאון עשויים להיתפס חלשים, וההתיחסות אליהם פעמים רבות איננה רגישה ולעתים אף מאשימה. המשפט הבא נאמר לחולה דיכאון במחלקת האשפוז לאחר ניסיון אבדני – "אתה נראה בסדר גמור, כך את עצמך בידיים, תפסיק לוותר לעצמך וצא מהחדר, זה לא שאתה נכה או משהו…". מכיוון שמסרים דומים קיימים בחברה, לעתים רבות, אנשים הסובלים מדיכאון עשויים לחוש בושה ביחס למצבם ולהימנע מפניה לעזרה מקצועית או אף מלשתף בני משפחה וחברים.

ישנן מספר גישות אשר הוכחו כיעילות בטיפול בדיכאון, מגוון גישות פסיכודינמיות, טיפול התנהגותי קוגניטיבי וטיפול תרופתי. ללא קשר לגישה, מטפל מוסמך יכול לעזור לאדם לראות את המצב הדכאוני ללא שיפוט ובמאמץ להבין ולרפא את המקור לדיכאון. למעשה, פעמים רבות, פעולת האבחנה של מקור הדיכאון עשוי לשפר את תוצאות הטיפול ולהוות גורם מקל על תחושת הדיכאון. מטפלים עשויים לסייע לאדם לזהות ולהשתמש בכוחות שלהם, בעצמאותם וביכולת שלהם לשינוי.

בנוסף על מסגרות הטיפול הפרטניות, קיימות מספר גישות טיפול קבוצתיות שהוכחו כיעילות ביותר. התמיכה החברתית שמהווה המסגרת הקבוצתית מהווה קרקע בטוחה לצמיחה בדרך להחלמה. מטופלים חדשים נחשפים למטופלים ותיקים יותר אשר נמצאים בשלב מתקדם יותר על רצף ההחלמה. חשיפה זו מאפשרת צמיחתה של תקווה ואמונה ביכולת להחלים. כך גם, מטופלים ותיקים יותר עשויים להינות ולהרוויח מחוויה של סיוע, עזרה תמיכה וליווי למטופלים צעירים יותר. בארץ מתקיימות קבוצות עזרה מסוגים שונים, עם ובלי ליווי מקצועי, במסגרות אשפוז, במסגרות מרכזי הבריאות האיזוריים וכן במסגרות פרטיות.

מערכות יחסים ודיכאון

דיכאון עשוי להקשות על היכולת לקבל עזרה מאנשים קרובים, לעתים אי הרצון לקבל עזרה מאחרים נובע מהאמונה שהם לא שווים את העזרה ואת טוב לבו של האחר או שהרצון שלהם לעזור איננו כנה. באופן דומה, תחושות של עייפות, עצבנות וחוסר תקווה אינם מאפשרים לאדם הסובל מדיכאון לבטא תחושות של אהבה כלפי הקרובים לו. דיכאון עשוי גם לפגוע בתקשורת ובחשק המיני. במצבי דיכאון, אנשים מסויימים עשויים להפוך ליותר מרוחקים בעוד אחרים עשויים להיתפס כתלותיים בבני הזוג שלהם.

בני\בנות זוג ומשפחה של אדם הסובל מדיכאון יכולים להיעזר מטיפול זוגי או משפחתי, על מנת להפיג לחצים וכן על מנת ללמוד כיצד עליהם לתמוך בבן\בת זוגם\ן. ניתן לפנות אלי לקבלת ייעוץ ממוקד.

הפרעות נפשיות שכיחות במצבי דיכאון

בעיות נפשיות אחרות כמו חרדה, מופיעות בשכיחות גבוהה עם הפרעת דיכאון. דיכאון הוא מאפיין מרכזי בהפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה והפרעת פוסט טראומה. דיכאון גם קשור לשימוש בסמים ואלכוהול. בנוסף אנשים עשויים לנסות ולטפל בעצמם באמצעות אלכוהול או סמים בניסיון לשלוט בדיכאון, התנהגות אשר בטווח הארוך גורמת להחמרה בסימפטומים.

 

ניתן ליצור עמי קשר בטלפון - 0544-875053  או באמצעות המייל - Erez.naar@gmail.com